1. פגיעת עבודה / תאונת עבודה / מחלת מקצוע
   
   1. תאונת עבודה / פגיעה בעבודה / מחלת מקצוע – מהן?
      1. תאונות או פגיעות או מחלות מקצוע הינן תאונות או פגיעות או מחלות אשר אירעו לעובד שכיר או עצמאי תוך כדי ועקב עבודתם.
      2. חשוב לדעת כי פעמים רבות, במסגרת זו נכללים אירועים או מחלות אשר אינם מובנים מאליהם כגון: אירוע לב, אירוע מוחי, קריסה נפשית, מחלות שונות הנכללות ברשימת מחלות המקצוע ועוד.

1. 1. מהן זכויותיו הכספיות של מי שהוכר כנפגע עבודה?
      1. דמי פגיעה: מי שהוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה יהיה זכאי לקבלת במי פגיעה (בכפוף להצגת אישורים רפואיים) למשך 91 ימים בשיעור 75% משכר הברוטו שלו בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה.
      2. מענק או קצבה: לאחר סיום דמי הפגיעה, יוזמן הנפגע לוועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי (בכפוף להגשת תביעה לנכות למוסד לביטוח לאומי), בה נקבעת נכותו הרפואית.

נכות קבועה בשיעור 0%-9% – אינה מזכה את הנפגע בתשלום בגין נכותו מאת המוסד לביטוח לאומי.

נכות קבוע בשיעור 9%-19% – מזכה את הנפגע בקבלת מענק המחושב בהתאם לשיעור נכותו ובנוסף, עשויה לזכותו בשיקום מקצועי על חשבון המוסד לביטוח לאומי.

נכות קבועה בשיעור 20% ומעלה – מזכה את הנפגע בקבלת קצבה חודשית המחושבת בהתאם לשיעור נכותו ובנוסף, עשויה לזכותו בשיקום מקצועי על חשבון המוסד לביטוח לאומי.  

1. 1. 1. חשוב לציין, כי הזכויות המוזכרות לעיל אינן מהוות רשימה מלאה של זכויותיו של נפגע עבודה והנפגע עשוי להיות זכאי לזכויות נוספות (בלתי מבוטלות) אותן יוכל לקבל מהמוסד לביטוח לאומי  – הכל בהתאם לנסיבות פגיעתו ו/או נסיבותיו האישיות של כל מבוטח ומבוטח.

1. 1. מדוע כדאי לפנות לקבלת יעוץ וטיפול משפטי:
      1. למרבה הצער, בניגוד לניסיונו של המוסד לביטוח לאומי להציג עצמו כנגיש לאזרח – לא כך הם פני הדברים ולכן, חשוב ביותר ולעיתים אף קריטי לפנות לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי עוד בטרם פניה למוסד לביטוח לאומי אך גם לאחריה.
      2. בטרם הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי: ליווי מקצועי יסייע לנפגע בהצגת העובדות הרלוונטיות והחשובות לעניין התביעה – דבר העשוי להוות גורם מכריע בין הכרה בתביעתו על ידי המוסד לביטוח לאומי לבין דחייתה ולחסוך למבוטח עוגמת נפש רבה.

חשוב לציין, כי גם לאחר דחיית התביעה על ידי המוסד לביטוח לאומי ניתן לפנות לבית הדין לעבודה בתביעה להכרה ואולם לעיתים, הגשה תביעה למוסד לביטוח לאומי וניהולה ללא לווי מקצועי עשויים לגרום לנזקים אותם יהא קשה עד בלתי אפשרי לתקן.

1. 1. 1. לאחר הגשת התביעה: גם אם לא פניתם לקבלת ייעוץ מקצועי בטרם הגשתם תביעתכם, עדיין לא מאוחר וחשוב מאד לפנות קבלת ייעוץ – עורך דין מקצועי אשר ילווה את תביעתכם יוכל להנחותכם בביצוע הבדיקות הרלוונטיות ואיסוף החומר הרפואי הרלוונטי עוד בטרם תגיעו לוועדה הרפואית ולאחר מכן, לייצג אתכם בוועדה הרפואית – דבר אשר עשוי להגדיל משמעותית את אחוזי הנכות שייקבעו לכם על ידי הועדה הרפואית ובהתאם, להגדיל את זכויותיכם מאת המוסד לביטוח לאומי.

במקרה בו יקבעו לכם אחוזי נכות שאינם מספקים, יוכל עורך הדין המייצג אתכם להגיש ערר רפואי למוסד לביטוח לאומי, ערר אשר ניהולו הנכון מביא פעמים רבות להגדלת שיעור הנכות אשר נקבע על ידי המוסד לביטוח לאומי.  

1. 1. מדוע לפנות לעורך דין ולא לאחד מן הגופים המספקים “יעוץ שאינו משפטי” למיצוי זכויות?
      1. ישנם גופים רבים המפרסמים עצמם כגופים למיצוי זכויות רפואיות ואולם, גם אם יבצעו עבורכם גופים אלה את העבודה לה התחייבו, ישנם מספר שירותים משמעותיים ביותר אותם לא יוכלו לספק לכם במהלך ניהול תביעתכם כנגד המוסד לביטוח לאומי וביניהם השירותים הבאים:

ייצוג בועדות רפואיות – לייצוג במהלך הועדה הרפואית משקל רב היכול להכריע בין זכאות לקבלת מענק או קצבה לבין אי קבלתם – בפסיקת בתי הדין נקבע, כי אך ורק עורכי דין רשאים לייצג בפני ועדות רפואיות דבר אשר כאמור עשוי להוות גורם מכריע במיצוי זכויותיכם.

פניה בתביעה לבית הדין – במקרה בו תדחה תביעתכם על ידי המוסד לביטוח לאומי, לא יוכל מי שאינו עורך דין להמשיך לייצגכם ובכלל זאת להגיש בשמכם תביעה לבית הדין לצורך הכרה בתביעתכם – כך תמצאו עצמכם, עוד בתחילתו של ההליך, לאחר ששילמתם מיטב כספכם וללא כל ייצוג או טיפול בתביעתכם ותאלצו לשוב ולהוציא כסף מכיסכם על מנת להמשיך ולטפל בתביעתכם.

ערעור על החלטות הועדה הרפואית – פעמים רבות נופלים פגמים בהחלטות המוסד לביטוח לאומי, פגמים בעקבותיהם יש לפנות לבית הדין לעבודה – גופים למיצוי זכויות שאינם עורכי דין, אינם יכולים לעשות פניה זו בשמכם – דבר אשר כמובן עשוי לפגוע ולפגום ביכולתכם למיצוי זכויותיכם למול המוסד לביטוח לאומי.